תרבות ובידור

 
השבוע הייתי בבולימית תרבות גבוהה, מזל שהיה מספיק אקשן באח הגדול כדי שזה לא יפגום לי בתפיסה העצמית. התחלתי עם טרטיף, של תיאטרון גשר (נשארו לי כרטיסים במנוי שקיבלתי כמתנת פרידה מהעבודה הטובה בעולם, בדיעבד, בטח בדיעבד,בהווה אין עבודות טובות), ממנה יצאתי עם שתי תובנות: האחת מעט מבלבלת – חנה לסלאו מצחיקה אותי תמיד (אף אחד לא מושלם), אבל אני חוששת שהפכתי פמיניסטית/מודעת מדי מכדי להיות סובלנית לבדיחות ציצים בטח בתדירות בה הן נשמעות בטרטיף. השנייה - שיא ההצגה בעיני היה כשאלכסנדר סחרוביץ', שמגלם את טרטיף, הוריד את החולצה וחשף פלג גוף עליון שעיר למדי, בקהל נשמעו רחשים וצחקוקים ואני ביליתי את המשך ההצגה בתהייה האם אלכסנדר נוהג ללכת לים.


בהמשך השבוע גיליתי שבוואלה פתחו גלריה מקוונת. הם קוראים לה 1024(למה?) ולמרות שהיא מקוונת אי אפשר לעיין בתערוכות הקודמות שהוצגו בה (למה?). בכל אופן, יש שם תערוכה מדליקה, רוטרוספקטיבה של בחורה בשם הדס רשף, שמיד פיתחתי אליה גירל קראש. על העבודה "גברים" הדס אומרת "אי אפשר להישאר אדישים לקונפליקט שטמון בגבר שעיר ומושך". אסכם ואומר שהייתי רוצה לראות יותר גברים עם שערות על החזה בתוכניות ריאליטי.


החבר הכי מעורר קנאה שלי חי מעבר לים, הוא רקדן והחזה שלו שעיר כמו זה של גסטון, הרשע מהגרסה של דיסני לסיפור היפה והחיה (לא שאני מבינה באילו נסיבות רוצים שלא לצפות בקטע מתחילתו ועד סופו, אבל הפואנטה מגיעה לאחר כדקה וחמישים שניות מתחילת הסרטון). ברבים מבתי הספר היוקרתיים שבהם למד הוא ספג הערות שרק נשים בד"כ שומעות בעניין הגוף שלהן. לזכותו יאמר שהוא עמד בגבורה מול העקיצות והיום הוא והחזה הגברי שלו עושים חיל.
אפרופו חיל,  בבת שבע מעלים עכשיו שני מופעים, זה מכונה פרויקט 5. הכוריאוגרפיה בשני המופעים זהה ומיועדת לחמישה מבצעים. במופע האחד החמישה הם גברים, בשני החמש הן נשים. אפשר לבחור ואפשר, כמוני, ללכת לראות את שניהם (כרטיסים במתנה, חברים צריך לדעת לבחור). אני לא מצליחה לומר משהו שהוא לא בנאלי על החוויה של לראות את אותן התנועות מבוצעות באמצעות גוף של גבר ובאמצעות גוף של אישה, רק אומר שמאז אותו ערב אני הולכת וממלמלת לעצמי את הטקסטים החזקים משני הקטעים הראשונים (אחד מהם של בוקובסקי. מי שמתכנן לראות את המופע - מוטב לו שיקליק אחרי). למרות הבוסר, ולמרות שהבנות טובות פחות (אולי כי ראיתי את הבנים קודם, אז כל המהממות של הכוריאוגרפיה, והסאונד והטקסט והשלם העולה על סך חלקיו דבקה בהם), כדאי להזמין מישהו שאוהבים וללכת לראות. חוץ מזה, משיטוט באתר של בת שבע עולה שכל הרקדנים בלהקה נורא מושכים, כדאי להזמין מישהו שאוהבים וללכת לראות.