ובאחד מימי השישי הלכתי עם אור לחברתי האקזוטית, לאכול את מרק העוף המפורסם שהכינה אמא של של השותפה שלה, שהגיעה לביקור ממושבה בארה"ב. איחרנו. באשמתי. כלומר באשמת עוגיות הטחינה, אבל אני מוכנה לשאת באחריות. השותפה פתחה לנו את הדלת והורתה לנו לנו להתנצל בפני אמה. התנצלנו. התנצלויות באנגלית תמיד נשמעות רשמיות ולא אותנטיות. שלנו באמת הייתה כזו.
האקזוטית והשותפה פנו למטבח ואנחנו ניהלנו שיחת נימוסין עם האמא. אם הייתי רואה סיינפלד בטח היה לי מה להגיד על ריבוי הרגעים הקומיים בשיחה. מכיוון שאף פעם לא באמת התחברתי, רק חשבתי שזה נחמד שלארצ'י בנקר יש בת דמות נשית.
השולחן הועמס והשותפה החלה למזוג את המרק המפורסם בעזרת מצקת מעץ. בהמשך, בביקורים נוספים, תמיד נעצרתי להסתכל עליה ואף פעם לא שאלתי את חברתי האקזוטית אם המצקת מסורתית או סתם מדליקה. בניגוד ליתר היושבות לשולחן, את אור ואותי לא שאלו אם אנחנו רוצות בשר כהה או בהיר. מזל, אין לי מושג מה זה אומר ככל שמדובר במרק עוף. עם זאת, זה הזכיר לי שאנחנו בסך הכל נייטיבס, ושגם אם אני מקיפה עצמי בחברות שחומות, אם וכאשר תתחדש המלחמה, אני לא אעבור סלקציה. חרדות של דור שלישי.
השולחן הועמס והשותפה החלה למזוג את המרק המפורסם בעזרת מצקת מעץ. בהמשך, בביקורים נוספים, תמיד נעצרתי להסתכל עליה ואף פעם לא שאלתי את חברתי האקזוטית אם המצקת מסורתית או סתם מדליקה. בניגוד ליתר היושבות לשולחן, את אור ואותי לא שאלו אם אנחנו רוצות בשר כהה או בהיר. מזל, אין לי מושג מה זה אומר ככל שמדובר במרק עוף. עם זאת, זה הזכיר לי שאנחנו בסך הכל נייטיבס, ושגם אם אני מקיפה עצמי בחברות שחומות, אם וכאשר תתחדש המלחמה, אני לא אעבור סלקציה. חרדות של דור שלישי.
מהשיחה נתברר שהשותפה היא בת לאב ישראלי והאם האמריקנית, הם התגרשו כשהייתה ילדה והאמא גידלה אותה ואת שתי אחיותיה לבדה. עוד גילינו שהיא דוברת עברית ברמת שפת אם ושהבחירה לגלגל עיניים ולא לדבר עברית מאחורי הגב שלה הייתה נכונה.
השילוב של אנשים צעירים ודירות שכורות (והתמחור באיקאה, בואו נודה על האמת) מביא בדרך כלל לדירות בעיצוב נקי. הדירה השכורה של האקזוטית ושותפתה הייתה עמוסת פרטים. זה בולט במיוחד לאור הידיעה שהאקזוטית בילתה את השנים האחרונות בטיסות תכופות מעל האוקיינוס השקט ובמעבר אינטנסיבי בין דירות ביבשות שונות, גם בארץ היא נחתה לפרק זמן מוגבל, והתייצבה בדירה השכורה כשבאמתחתה מזוודה אחת וזהו (היא בכל זאת תמיד הייתה לבושה נורא מדליק. כישרון של אסיאתיות, כנראה). אור, חובבת שוקי פשפשים, החמיאה על העיצוב החם של הדירה. כך נתגלה לנו שהשותפה היא אשת העולם הגדול במובן המדהים של הביטוי. היא מיהרה לפרט מאיזו מדינת אויב הגיעה כל שטיח, פסל ותמונה - זה מעיראק וזה מאפגניסטן וזה אני כבר לא זוכרת, אולי מאריתריאה (נוט טו סלף, יש לנו שגריר באריתריאה, היא איננה מדינת אויב. יש מי שאומר שבגלל זה קשה במיוחד להיות פה פליט אריתראי, לא שלהיות פליט סודני זה תענוג גדול).
לאחר שהועלתה התהייה מתי היא הספיקה הכל, התגלה שהשותפה חגגה זה מכבר 40. מסתבר שהיא חובבת תזונה מוקפדת ופעילות גופנית אינטנסיבית ולכן נראית צעירה לפחות בעשור (במחשבה שנייה, אולי היא חובבת מראה צעיר ולכן מקפידה על תזונה וספורט). אני מוכרחה להודות שהנתון הזה הרשים אותי נורא ודירבן אותי לסגל לעצמי הרגלי תזונה טובים יותר. ואכן סיגלתי לעצמי לפחות אחד כזה, לפני שאני אוכלת שוקולד וג'אנק אני חושבת פעמיים. חושבת פעמיים ואוכלת כמובן, אבל חושבת. זאת התקדמות עצומה בשבילי.
כשהאמא פרשה מהשולחן השיחה התגלגלה לשאלות קריירה, משפחה ומיצוי עצמי נשי. אפרופו ההספק המסעיר שלעיל. השותפה, שלפי הביוגרפיה שלה שנפרשה בפנינו החלטתי שהיא אשה מנוסה, חזקה ורחבת אופקים טענה שאשה לא יכולה למצות את עצמה מבלי ללדת ולגדל ילדים. שזה תפקידה (ותפקידה בלבד). אה, וגם, אין אמהות וקריירה בו זמנית, כלומר אמהות טובה. הדרך היחידה היא להיות stay at home mom. התעצבתי לשמוע את זה משתי סיבות, האחת היא שהרגשתי שרוחב האופקים לא הוביל לגמישות ורוחב מחשבה (לא אכחיש, זו גם הדעה, שמצאתי דכאנית, אבל הרבה יותר מזה תרבות הויכוח, העמדה הקשיחה שהופכת דיון בנושא בוער ורגיש משיחה מעוררת מחשבה ונוגעת לויכוח כוחני ומעורר חרדה). הסיבה השנייה היא שהיה נראה לי עצוב שמי שחושבת שתהיה מסופקת ומאושרת עם צמוד קרקע באיזו הרחבה בקיבוץ חייה חיים כל כך מגוונים, חופשיים ובלתי מספקים, מסתבר.
לאחר שהועלתה התהייה מתי היא הספיקה הכל, התגלה שהשותפה חגגה זה מכבר 40. מסתבר שהיא חובבת תזונה מוקפדת ופעילות גופנית אינטנסיבית ולכן נראית צעירה לפחות בעשור (במחשבה שנייה, אולי היא חובבת מראה צעיר ולכן מקפידה על תזונה וספורט). אני מוכרחה להודות שהנתון הזה הרשים אותי נורא ודירבן אותי לסגל לעצמי הרגלי תזונה טובים יותר. ואכן סיגלתי לעצמי לפחות אחד כזה, לפני שאני אוכלת שוקולד וג'אנק אני חושבת פעמיים. חושבת פעמיים ואוכלת כמובן, אבל חושבת. זאת התקדמות עצומה בשבילי.
כשהאמא פרשה מהשולחן השיחה התגלגלה לשאלות קריירה, משפחה ומיצוי עצמי נשי. אפרופו ההספק המסעיר שלעיל. השותפה, שלפי הביוגרפיה שלה שנפרשה בפנינו החלטתי שהיא אשה מנוסה, חזקה ורחבת אופקים טענה שאשה לא יכולה למצות את עצמה מבלי ללדת ולגדל ילדים. שזה תפקידה (ותפקידה בלבד). אה, וגם, אין אמהות וקריירה בו זמנית, כלומר אמהות טובה. הדרך היחידה היא להיות stay at home mom. התעצבתי לשמוע את זה משתי סיבות, האחת היא שהרגשתי שרוחב האופקים לא הוביל לגמישות ורוחב מחשבה (לא אכחיש, זו גם הדעה, שמצאתי דכאנית, אבל הרבה יותר מזה תרבות הויכוח, העמדה הקשיחה שהופכת דיון בנושא בוער ורגיש משיחה מעוררת מחשבה ונוגעת לויכוח כוחני ומעורר חרדה). הסיבה השנייה היא שהיה נראה לי עצוב שמי שחושבת שתהיה מסופקת ומאושרת עם צמוד קרקע באיזו הרחבה בקיבוץ חייה חיים כל כך מגוונים, חופשיים ובלתי מספקים, מסתבר.
השיחה המשיכה ורוב היושבות לשולחן סיכמו שצריך גם וגם. צריך. השותפה חזרה והדגישה שאין אישה שלמה שלא ילדה, והאמא שלה צווחה ממקום מנוחתה בכורסא שבסלון שכל הגברים מטומטמים (גם בעניין זה נרשמה הסכמה.). יצאתי לעשן בכניסה לבניין עם האקזוטית. מצחיק איך פעולות היום-יום הפשוטות משתנות כשיש אמהות בסביבה. האקזוטית, שדוחה זה השנה השנייה את לימודיה בבית הספר למשפטים של הרווארד סיפרה שהיא מפחדת להיהפך לשותפה. שחשובה לה הקריירה אבל היא לא רוצה להיות זאת שמספרת לכולם סיפורים מעניינים בארוחת הערב והולכת לישון לבד. היא גם סיפרה שקראה כתבה על סימון דה בובואר, שהכריזה כי ההישג הגדול של חייה הייתה מערכת היחסים עם סארטר (כן, כן, סארט. אני יודעת). זה היה שובר לב.
חודשים ספורים אחר כך. בשבוע אחד קרו לי שני דברים, גיא סיפר לי את הסיפור המשעשע והמדכא כאחד על ביקורה של דה בובואר בקיבוץ להבות חביבה, כפי שהוא כתב כתגובה בבלוג המעט מיזוגני שותה וקם. בקיצור נמרץ, הדבר קרה בעת ביקורה של דה בובואר בקיבוץ, ניגשה אליה כובסת (או בעלת מקצוע אחר שמזוהה עם תפקידי אישה מסורתיים ועם חוזק פיזי כאחד), ושאלה אותה האם היא סבורה שיש לה זמן לכתוב ספרים משום שאין לה ילדים. דה בובואר בתגובה שאלה אותה אם היא לא סבורה שהיא עשתה ילדים משום שאיננה מסוגלת לכתוב ספרים.
האירוע השני שהתחולל באותו שבוע היה מפגש אקראי ומפתיע עם השותפה אצל חברים משותפים אחרים.
היא בהריון.
היא בהריון.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה