להתעמל יותר

בהמשך להבטחה שלי לעצמי ולאורטופד שלי להתעמל יותר, איתרתי מכון פילאטיס מעולה (בא לי לפהק מעצמי). השבוע, תוך כדי שביצעתי את התרגיל החביב עלי - "ישבנים על הצב" (בי נשבעתי), העירה לי המורה שאני מבצעת את התרגיל מהר מדי, ושהרעיון בתרגיל הוא ההנאה שבאיטיות. כדי לרצות את המורה, ותוך התכחשות לשניים מהכללים החשובים בחיי, עניתי "זה ספר מעולה".

שניים מהכללים החשובים בחיי: מוטב שלא לדבר בזמן שמכניסים את הבטן, ואסור בשום פנים ואופן לדבר על ספרים עם אנשים שלא באמת מכירים (והרי את רוב זמני עם המורה אני מבלה בהכנסת הבטן, כך שעל אף ריבוי הסיטואציות האינטימיות, לא ממש יצא לנו להכיר ברמה שתבטיח לי שלא אצטרך להנהן מולה כשהיא מספרת לי שהיא ממש אוהבת את באדולינה).

למרות הטעות הטקטית, התפתחה שיחה סביב כתבי מילן קונדרה, שדעכה במהירות כשהמורה הצהירה שהיא הכי אוהבת את מחול אחרון ופרידה . זה היה קצת מאכזב, אבל יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. את מחול אחרון ופרידה קראתי כחיילת, אני לא זוכרת בעקבות איזה ספר החלטתי שאני חייבת לקרוא את כל הספרים של קונדרה. עצרתי במחול אחרון ופרידה.לא יכולתי לשאת את הדמות הנשית הקטנה וחסרת האונים שמוקפת בגברים אטומים. אפשר להבין אותי, הייתי אז בצבא. יכול להיות שיש מקום לתת לספר הזה עוד צ'אנס (אוי, כמה שהתאפקתי לא לכתוב פה הלצה של דודה עם פרידה ומחול אחרון וכל הנסורת המתבקשת.).

הבוקר מצאתי מחברת שנדדה איתי בין דירות וערים ותקופות בחיים, שמכילה טקסטים שמצאו חן בעיני, מהתקופות שהיה לי אומץ רק להעתיק.

בין היתר מצאתי שם גם פתק עם הערות ששרבטתי בזמן הקריאה של מחול אחרון ופרידה, ואני מצטטת:

"רוזנה – עובדת במעיינות מרפא"

"קלימה – הכניס אותה להריון. חצוצרן. קאמילה אשתו"

"ברטלף – קלימה מתייעץ איתו"

"סָוָר – מה זה?"

"ישו – השבת נוצרה למען האדם ולא האדם למען השבת"

"יעקוב:"מזמן לזמן מעמידה ההיסטוריה את בני האדם בפני נסיונות ופיתויים שאין הם יכולים אלא להיכנע להם"."

"הנרדפים אינם טובים יותר מרודפיהם"

"לעולם לא אוכל לומר בלב שלם: האדם הוא יצור נפלא ואני רוצה לרבותו"

"העונג הגדול ביותר הוא להיות נערץ (עמ' 92)"

"אין כקנאה להשתלטות על כל הוויתו של האדם"

מסקנות בעניין:

1. טוב שנפטרתי מהעניין של לסכם לעצמי את הדמויות, זה לא בסטייל, אם כי לא בלתי נחוץ. אני נוטה לקרוא ספרים או ביום אחד או במרווחי זמן גדולים. סיכום הדמויות מבטיח שהקריאה תתפרס על פני ימים רבים... גם בסדרות טלוויזיה אני נוטה לא לזכור שום דמות משנית, ולדבוק במנטרה :רגע, מי זה?", כמה הוקל לי ולשותפי לצפייה בסופרנוס כשריצ'י אפריל מצא את מותו! (סליחה ספוילר, אבל מדובר בחתיכת מציאה, זה מתרחש בסצינה מעולה).
2. למדתי מה זה סור. מזל, מילה כה שימושית.
3. הציטוטים שבחרתי נושאים חן בעיני גם שנים אחרי.
4. ציטוטים מספרים לעולם חינניים יותר בכתב יד.
5. הייתי רוצה לגוון בשמות התואר, ולדייק יותר בתיאורים. לא עוד "מעולה".
6. נראה השתמשתי בפוסט הזה בהרבה יותר נקודתיים ממה שצריך (אולי כדי שאוכל לנצל את הבמה ולהזכיר שצריך לומר נקודַתיים ולא בהגייה השגורה והחמודה נקודותיים).